ששון נ' מובילי דקלים 1993 בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי בתאריך 4.1.2010 עת היא נסעה בנתיב ימני משדה התעופה לכיוון שוהם, היא נפגעה על ידי משאית הנתבעות, אשר סטתה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני לאחר שהנתיב בו הוסעה המשאית הסתיים. סכום התביעה עמד על סך של 9,591 ₪.

הנתבעות טענו כי המשאית הוסעה בנתיב האמצעי מבין שלושה. רכב התובעת אשר הוסע בנתיב הימני המיועד לפניה ימינה בלבד המשיך בנסיעה ישר תוך סטייה לנתיב נסיעת המשאית ופגע בה.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויותיהם של התובעת ושל נהג המשאית. ב"כ התובעת הגיש הודעה שנמסרה לחברת הכשרת הישוב המבטחת של התובעת (ת/1). התובעת אמרה כי היא לא חתמה על ההודעה, אולם אישרה כי היא דיווחה טלפונית על האירוע למבטחת. במהלך הדיון הוצגו תמונות של רכב התובעת ושל המשאית (ת/2 – ת/4). נהג הנתבעות הציג תמונות אותן הוא צילם באמצעות הטלפון הנייד בסמוך לאחר התאונה ובהן נראים רכב התובעת והמשאית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

אני מעדיף את גרסת נהג המשאית להתרחשות התאונה. בהתאם לגרסתו הוא נסע ישר בנתיב נסיעתו. התובעת אשר נסעה בנתיב המאפשר פניה ימינה וביקשה להמשיך ישר נכנסה לנתיב נסיעתו ובכך גרמה לתאונה.

עדותה של התובעת הייתה בלתי עקבית וסתרה הן את האמור בכתב התביעה והן את ההודעה שנמסרה למבטחת (ת/1).

בתחילת עדותה אמרה התובעת כי היא נסעה בנתיב הימני כאשר המשאית הוסעה בנתיב משמאלה. שני כלי הרכב היו במקביל כ- 150 -200 מ', כאשר לפתע המשאית סטתה ימינה. לדבריה היא ניסתה לבלום את רכבה אך ללא הצלחה. רכב התובעת נפגע בדלת הנהג כאשר בעקבות הפגיעה הוא הסתובב שמאלה. (ראה עמ' 5 ש' 19 – 26).

בהמשך חקירתה הנגדית ובתשובה לשאלות ב"כ הנתבעות, היא אישרה כי הנתיב הימני מתפצל בהמשך לשני נתיבים, כאשר הנתיב הנוסף מיועד לפניה ימינה לכיוון לוד רמלה (עמ' 7 ש' 3-6). כשנשאלה התובעת מה מספר הנתיבים במקום ההתנגשות ובאיזה נתיב היה רכבה בעת לאחר ההתנגשות, היא השיבה תשובות בלתי עקביות, להלן דבריה :

"ש. במקום בו אירעה התאונה המפגש בין שני כלי הרכב כמה נתיבים היו שם?

ת.  אני חושבת שלושה, כי הוא רצה לפנות ימינה.

ש. והמצב בו כלי הרכב נעצרו דום, אחרי המגע בין כלי הרכב באיזה נתיב?

ת.  בנתיב הימני.

ש.מצד ימין היתה מדרכה?

ת. לא. היה עוד נתיב לכיוון לוד. הנתיב הימני שהתפצל לשניים. אני מתקנת, התאונה לא היתה בנתיב שבאמצע אלא בכיוון הימני לכיוון לוד. אני חוזרת, הפגיעה בין כלי הרכב היתה בנתיב האמצעי. מימיני יש את הנתיב שפונה ללוד.

ש. אבל את כתוצאה מהמגע עם המשאית לא נהדפת ימינה אלא הסתובבת שמאלה?

ת. כן. זה מה שאמרתי כל הזמן" (עמ' 8 ש' 16)

מיקום רכב התובעת במועד התאונה הנו פרט מהותי ביותר לקביעה מי הוא הרכב אשר סטה מנתיבו. התשובות השונות שנתנו על ידי התובעת בחקירתה הנגדית בעניין זה פועל לחובתה של התובעת ולהעדפת גרסתו של נהג המשאית.

זאת ועוד, בכתב התביעה טענה התובעת , ציטוט: "עת נסעה התובעת בנתיב הימני משדה התעופה לכיוון שוהם נפגעה מרכב הפוגע אשר סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני לאחר שהנתיב בו נסע הסתיים". דברים אלה עומדים בסתירה מוחלטת לעדותה בכל הקשור למבנה הנתיבים במקום שכן כפי שעולה מעדותה הנתיב השמאלי אינו מסתיים.